אז הגענו לפריז בחודש ספטמבר 2013, בשבוע החם ביותר של השנה. ללי הייתה רשימת פטיסרי ארוכה לבקר ולא ידענו אם נספיק את כולם ובטח שלא תכננו שיהיה חמסין כזה, שקצת הקשה על המשימה. אבל עד שהגענו לפריז, לא היינו מוכנים לתת לכמה אקסטרה מעלות לעצור בעדנו.
התחנה הראשונה ברשימה: "קפה אנג'לינה" - מוסד פריזאי ותיק ומוכר, מחולק לחנות עם ויטרינה מהמרשימות שראינו ובית קפה מפואר, בהחלט המקום הנכון להתחיל איתו יום ארוך של טעימות.
בתור התחלה סרקנו את התפריט הזהוב רק בשביל להבין שבצרפתית הכל נשמע טעים ויקר.
המשכנו לויטרינת המתוקים. הסיבה שלשמה הגענו עד פריז. יש כאלו שבאים ומסתכלים, בוחרים את הסוכר שלהם וממשיכים הלאה. אצלנו, זה היה קצת אחרת...
החוויה של הריחות, והעוגות המפתות, הצבעוניות הקורצת מבעד לזכוכיות - הכל היה שווה את החצי שעה שבהינו מבעד לויטרינה, ואת המבטים המשועשעים של המוכרות שבהו בנו חזרה ולא הבינו כמה זמן אפשר להסתכל על מקרון.
אז.. מסתבר שהרבה זמן, במיוחד כשצריך לבחור רק עוגה אחת כי יש עוד יום שלם של מתוקים לפנינו.
ראשונות מציצות עלינו ה"מון-בלאן", עוגת הפלא הפריזאית שמורכבת מבסיס מרנג, קצפת וניל והר של קרם ערמונים שמזולף בשערות צפופות. באנג'לינה מתמחים בעוגה הזו ולכן הם מציעים אותה בכמה טעמים.
אח"כ המקרונים הענקיים שהיו משמחים את עוגיפלצת מאוד וגם את לי..
מבחר פרלינים של שוקולד שמחביאים בתוכם אוצרות, קרמים עשירים, אגוזים ומיליון טעמים. עוגיות הפלורטין המשלבות קרמל שוקולד מריר מעולה ופירות מסוכרים היו מפתות במיוחד. עוגיות המקרון הצבעוניות ארוזות בחבילות מתנה וקוראות לנו לרכוש אותן.
פיננסיירים צבעוניים שנותנים פייט רציני למקרונים הצבעוניים בויטרינה, בטעמי פיסטוק, קפה, שוקולד, וניל, וקרמל.
לבסוף אחרי שצילמנו את כל האפשרויות ושקלנו את הנושא, התמקמנו לנו בשולחן מרכזי בבית הקפה רק בשביל לגלות שפריז הייתה מוכנה אפילו פחות מאיתנו לגל החום האימתני שפקד אותה, ולכן לא היו מזגנים...
זה הפך את המשימה הראשונה ברשימה לקשה קצת יותר - לשתות משקה שוקולד חם של אנג'לינה, באמצע חמסין ובלי מזגן. וכדי ללוות את השוקו שלא יהיה בודד בחרנו בעוגת הספציאל של המקום, ה"מון בלאן" הקלאסית.
את עוגת המילפיי המגרה שלמטה, שמורכבת משכבות בצק עלים קרם פטיסייר עשיר ומזולפת בקרם שאנטיי מנוקד בוניל איכותי, לא זכינו לטעום, היא הוגשה בשולחן שלידנו :-)
וזו העוגה שכן הגיעה לשולחננו היישר מהויטרינה הקרה..
קרם ערמונים סמיך ומתוק במיוחד, מילוי קצפת אורירית ומידי פעם נגיסה קראנצ'ית של מרנג פריך.
היה טעים, אבל בעיקר ממש מתוק, למזלנו היה שוקולד שאיזן את המתיקות :)
אז ה"שוקולה שו" - מגיע בקנקן קטן וריחני, מלווה בקערית קצפת קטנה, וקנקן מים גדול שיעזור להורדת הנוזל הסמיך בגרון.
טקס המזיגה המרגש בוצע ע"י לי במיומנות, מזיגת שוקו לכוס, כפית של קצפת לאיזון המתיקות וחיוך אחד גדול.
ולאחר שהרגענו את הבטן בכמות מטורפת של סוכר, הגיע הזמן להרגיע את הארנק.
אז למי שפספס את ההתחלה, אנג'לינה מקום פנסי. טעים ומגרה ומאוד מיוחד, אבל פנסי.
וזה אומר שיצאנו בשן ועין עם חשבון של 20 יורו על עוגה, שוקו ואספרסו קצר.
היה טעים, היה מרגש, היה צבעוני והיה בעיקר חם.
ולפנינו עוד יום ארוך של פטיסרי...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה