בהמשך המסלול נפגשנו שוב בשם מוכר- פייר מרקוליני, הפעם רק הצצנו פנינו והמשכנו הלאה.
אח"כ נכנסנו לחנות של בחורה חמודה שהסבירה לנו שהיא מכינה את השוקולד בקומה התחתונה של החנות וגם אצלה קנינו מספר שוקולדים שהיו מאוד טעימים. אחריה בחנות קרובה, עבדו אמא ובן שהסבירו שזה העסק המשפחתי שלהם. בזמן שאני הלכתי לבחון את השוקולדים ולבחור את הטעימות הבאות, אורי הלך לדבר עם האמא וקיבל ממנה טיפים להמשך המסלול לגבי החנויות הטובות והאיכותיות יותר אליהן כדאי לנו ללכת.בכל חנות שהסברנו על מסלול השוקולדים שלנו, הופתעו והתרשמו מכמות השוקולדים שכבר אכלנו.
חנות מגניבה נוספת אליה נכנסנו והיא ממש מומלצת, היא חנות ספקולוס. שוב, ברוח המסורת ההולנדית (ההשפעה ההולנדית על ברוז' מאוד מורגשת כפי שכבר הזכרתי)- הספקולוס (עוגיות הלוטוס) מורכבת תערובת תבלינים ארומטית שמרכיבה את העוגיה המסורתית של הולנד, והיא מגיעה בדרך כלל עם הטבעה של תחנת רוח או ציור אחר לתייר. בחנות הזו היו עשרות עוגיות ספקולוס בגדלים שונים ומינוני תבלינים שונים. כמו כן, ממרחי ספוקולס, לחם ספקולוס וממתקים שונים בארומת הספקולוס. כמובן שמוכרים את התבניות של הספקולוס ותערובות תבלינים, ובחלון הראווה יש יצירת אומנות ענקית עשויה מעוגית ספקולוס ענקית.
בהמשך חנויות שוקולד נוספות , ויצירות שוקולד שונות.
בחנות אחת, היו רק טראפלס - כמה וכמה סוגים של פרליני שוקולד בטעמים שונים, כולם עשויים על טהרת הטראפלס - גנאש מגולגל במעטה כלשהו. טעמנו טראפס שמפניה, וויסקי ושוקולד. האמת? כולם היו די גנריים, אבל יפייפיים.
בחנות הזו המומחיות הייתה קליעי-שוקולד (chocolate bullet) שורות שורות של פרלינים מבריקים במעטה צבעוני המעיד על המילוי שממתין, הם היו גאוניים במראה. פציחים מבחוץ ומילוי נוזלי מבפנים. דגמנו מספר צבעים שהיו מוצלחים כולם.
בסופו של היום הספקנו להקיף את כל ברוז' ולראות את העיר המדהימה גם באור שקיעה, היינו במספר רב מאוד של חנויות שוקולד ובהחלט כבר על סף הגעה. נשאר רק דבר אחד אחרון לעשות לפני שניפרדים מהעיר, ללכת לאכול וופל בלגי אמיתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה