במרחק נגיעה וכמה שעות נסיעה מפריז, קפצנו לברוז' הקסומה ליום מתוק שכולו שוקולד!
עם כל הכבוד המתבקש לפטיסרי, ועם כל האהבה שלי לקונדיטוריה הפריזאית, האהבה האמיתית שלי (לי) היא שוקולד. הנסיעה לברוז' הייתה חד משמעית במטרה לחקור את השוקולדים הבלגים ששמם הולך לפניהם ולהבין מה כבר אפשר לחדש בתחום הזה. ברוז' משובצת חנויות שוקולד בכל רחוב ופינה. הבעיה היא, שמרוב שנקשרה בתודעה של התיירים כבירת השוקולד כך ירדה התפוקה האיכותית וחונויות האמנים והתרבו חנויות מסחריות של שוקולד פחות איכותי ויותר גימיקים שיווקיים. לתייר הממוצע מאוד קשה לדעת איזו חנות היא ארטיסאן - ואיזו חנות רוכבת על גל התיירות. אז התחלנו את הבוקר בלי לדעת מה המסלול, הייתה לנו מפה של העיר ופשוט נכנסנו לחנות הראשונה שהייתה בדרך מהמלון למרכז העיר. אין מילים לתאר את הריח השוקולדי העמוק, המדפים עמוסים בחבילות ארוזות ובויטרינות המקוררות ערימות של שוקולדים מסודרים כמו תכשיטים יקרים על מגשי זכוכית. כל פרלין מלך. הקישוטים אינסופיים, החל מקשקושי שוקולד בצבעים שונים, גבישי סוכר צבעוניים, נצנצים, אגוזים, ואפילו פרחים אכילים. והטעמים? פה אפשר להגדיר שני כיוונים עיקריים- ה"קלאסיים"- שוקולד על צבעיו השונים, קפה, פרלינה, וניל, קרמל מלוח וכו', והטעמים ה"נועזים"- תמציות טעם משונות כמו סיגליות, פירות שונים, ליקרים ככל העולה על רוחו של השוקלטייר ואפילו מילויים אקזוטיים יותר עליהן אפרט בהמשך..
בדיעבד גילינו שהחנות הראשונה אכן הייתה מהצד הפחות איכותי של הסקאלה בברוז'. אחריה נכנסנו לחנות הטובה ביותר לדעתנו בברוז - The Chocolate Line, חנות של שוקלוטייר שכל שושלת אבותיו היו שוקלטיירים וגם הוא המשיך את המסורת. בקדמת החנות הויטרינה המהממת עם פרלינים שונים וצבעוניים ומאחורי החנות מפעל שוקולד שאפשר להציץ ולראות את השוקולד הנמס לו במיכלים ואת תצוגת הפירות המסוכרים הממתינים להתייבש. כל הזמן יש עובד שמטמפרר ומכין שוקולדים. בהמשך לשיטה שהתחלנו בפריז - גם פה דאגנו לקנות מבחר דוגמיות שוקולד בכל חנות על מנת לבחון את התוצרת ולדרג את האיכות. השוקלטייר הזה הפתיע אותנו בנועזות שלו ובחדשנות, לטובה ולרגע אחד גם לפחות טובה, בחרנו מגוון פרלינים ויצאנו לפיקניק ראשון על ספסל בצל.
ישבנו בנחת עם בקבוק מים גדול והרבה פרפרים בבטן. ראשונים השוקולדים הקלאסים, טעמנו פרלין במילוי פטל גאוני, פרלין במילוי פרלינה, מילוי שוקלודי יותר ופחות. אח"כ הגענו למבחני האומץ, פרלין במילוי סיגליות התגלה כיפה מבחוץ ופחות טעים מבפנים (לאכול פרחים? נו באמת..) פרלין במילוי בזיליקום (!!) שהיה מעניין, ופרלין במילוי טפנד זיתים שהיה לכל הדעות (של שנינו..) איום ונורא. במקום הראשון והמפתיע ביותר היה פרלין במילוי בייקון מסוכר קצוץ דק. למרות הסקפטיות, זה היה מדהים! המליחות והמתיקות השתלבו יחד בהרמוניה מושלמת. סוכם שנחזור לחנות הזו לקנות שוקולדים לארץ.
המשכנו לעוד חנויות לאורך המסלול תוך כדי סיור בברוז' היפה, הבניינים המזכירים את הבנייה ההולנדית הצפופה, תעלות המים הקושרות את העיר ואלפי תיירים מרוצים.
בגודייבה- מעצמה בלגית מפורסמת, דיי התאכזבנו, החנות מסחרית לחלוטין ואין אפילו ריח של שוקולד. הכל ארוז ומדוגם לתייר ומוכן לרכישה ללא היסוס. לא בשבילנו, אנחנו באנו לטעום ולגעת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה