5 דקות אחרי אנג'לינה, הגענו לסניף של פייר הרמה.
פייר הרמה הוא הכהן הגדול של השף פטיסיירים, והוא ידוע בעיקר בגלל המקרונים המפורסמים שלו. הגענו לסניף שמציג רק מקרונים ושוקולד, ואין בו עוגות וקינוחים. רק המון המון מקרונים.
פה גם נתקלנו בפעם הראשונה (ולא האחרונה) בתופעה שלא מרשים לצלם בתוך החנות.
אז מה עושים? מצלמים בחוץ!
אבל בחוץ היו כמעט ארבעים מעלות, והבטן עוד מלאה מאנג'לינה.. אז נאלצנו להסתפק בשני מקרונים בלבד והלאה למקום עם מזגן..
פייר הרמה הוא הכהן הגדול של השף פטיסיירים, והוא ידוע בעיקר בגלל המקרונים המפורסמים שלו. הגענו לסניף שמציג רק מקרונים ושוקולד, ואין בו עוגות וקינוחים. רק המון המון מקרונים.
פה גם נתקלנו בפעם הראשונה (ולא האחרונה) בתופעה שלא מרשים לצלם בתוך החנות.
אז מה עושים? מצלמים בחוץ!
אבל בחוץ היו כמעט ארבעים מעלות, והבטן עוד מלאה מאנג'לינה.. אז נאלצנו להסתפק בשני מקרונים בלבד והלאה למקום עם מזגן..
למזלנו איש צרפתי חביב שהיה בחנות בדיוק כשנכנסנו היה עסוק בלרכוש לאשתו מארז מקרונים עם כל הקולקציה, והיה חביב ומשתף פעולה כשביקשנו לצלם את הקופסא שלו מחוץ לחנות כמובן.
הוא גם הסביר לנו שפעם בשבוע הוא נוהג לעבור בסניף ולרכוש עבורה קופסת מקרונים..
איזה חיים טובים..
המקרונים היו ריחניים ומתוקים, ממולאים בקרם חמאה בדיוק במרקם הנכון. הקרמל מלוח היה מדהים טעם חזק, מרקם רך מבפנים ומעט פציח מבחוץ. הפיסטוק היה טעים גם, אבל עדין יותר ברמת הטעם.
חבל שאי אפשר לשמור מקרונים בתיק בחמסין כזה (קרם חמאה נמס מהר..) אז אכלנו את הדוגמיות שלנו והמשכנו מרוצים לתחנה הבאה - כיכר מדלן!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה